<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' כתובה פ"י</h1>
<h2>דף כה.</h2>
העוברת על דת צריכה התראה [ו]עדים ואחר תפסיד כתבתה. עברה בינו לבינה והתרה בה בלא עדים וחזרה ועברה, הוא טוען, עברה אחר התראה, והיא אומרת, לא עברתי, אם רצה להוציא יתן כתבה אחר שתשבע שלא עברה אחר ההתראה. ואם הודתה שעברה לא נוטלת כלום. וכדין המזנה כן דין היוצאה משום שם רע. כגון שעשתה דבר מכוער ביותר שמוכיח שעברה, אפילו אין שם עדות ברורה בזנות. כגון שהיא בחצר לבדה וראו רוכל יוצא ונכנס מיד בעת יציאתו ומצאה עומדת מעל המטה, או שניהם יוצאין ממקום אפילה או מ(ו)עלין זה את זה מן הבור או שראה מנשקין זה את זה והגיפו דלתות, ואם רצה בעלה להוציאה תצא בלא כתובה ואין צריכה התראה. עוברת דת משה ויהודית וכן זו שעשתה דבר מכוער לא יכפו הבעל להוציא אבל אם רצה לא יוציא. ואע"פ שלא הוציא אין להם כתבה, שתקנו חכמים שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ובאלו תהיה קלה וקלה.
